
רסיסים
משפטים ששרדו את השתיקה.
לא כל מחשבה הופכת לפרק.
לא כל סיפור הופך לספר.
יש משפטים שנשארים מאחור.
מחכים.
הרסיסים האלה הם עקבות מן היקום של Never Woman Never Man.
חלקים קטנים של חקירה גדולה יותר.
שאלות בלי מסקנות.
זיכרונות בלי ודאות.
מילים שסירבו להיעלם.
היא לא רצתה את הראשון.
היא רצתה את האחרון.
הבעיה מעולם לא הייתה האהבה.
הבעיה הייתה הדמיון.
יש אנשים שנכנסים לחדר.
אחרים נכנסים לחיים שלמים.
איש אינו זוכר את הרגע המדויק.
רק את ההיעדרות שבאה אחריו.
הוא חשב שהוא מחפש אותה.
הוא חיפש את עצמו.
כל ציפייה יוצרת דמות.
המציאות רק מציגה אדם.
היא תמיד בוחרת באחרון, בתקווה שהוא יישאר.
Ferdinando
